אלדרס - נכבדי זקני העם - הבית לבעלי הניסיון

איך נרצה לזכור את עצמנו? עשר תובנות על חיים מלאים מתוך סיפורי סיום החיים

שיתוף הפוסט

יש רגעים שבהם אנחנו נעצרים. לפעמים זו מחלה. לפעמים שברון לב. לפעמים זו סתם נשימה עמוקה באמצע היום. אבל אז, פתאום, עולה השאלה: האם אני באמת חי? האם אני נאמן לעצמי, או רק מסמן וי על רשימות של אחרים?

כשהגעתי לספר "The Top Five Regrets of the Dying" של ברוני וור, לא צפיתי שהוא ייגע בי כל כך עמוק. וור, אחות סיעודית שליוותה חולים סופניים ברגעיהם האחרונים, לא כתבה ספר על מוות. היא כתבה ספר על חיים.

במשך שנים היא האזינה לסיפורים של אנשים רגע לפני שנפרדו. מתוך ההקשבה הזו, התגבשו עשר תובנות חכמות, פשוטות ומטלטלות, שנשארו איתי גם אחרי שסגרתי את הדף האחרון.

אני רוצה לחלוק איתכם את התובנות האלו, לא כדי לצלול אל העצב, אלא כדי להזכיר לנו איך חיים שלמים באמת נראים.


1. תחיה את האמת שלך, לא את הציפיות של אחרים

זו החרטה הנפוצה ביותר. אנשים מביטים לאחור ומבינים שחיו חיים שאחרים רצו עבורם. ברוני מזמינה אותנו לחפש את הקול הפנימי שלנו ולהפסיק להשתיק אותו בשם "היגיון" או "נורמה".

2. עבודה לא חשובה יותר מהאנשים שאתה אוהב

השאיפה להצליח הפכה למלכודת. השעון לא עוצר. שווה לשאול את עצמנו: למי אנחנו מקדישים את הזמן שלנו?

3. תבטא את הרגשות שלך – גם אם זה מפחיד

כשאנחנו לא אומרים את מה שעל הלב, אנחנו לא באמת נוכחים. הפגיעות היא מה שהופך אותנו לאמיתיים.

4. תשמור על קשרים – גם אם זה דורש מאמץ

כשסוף החיים מתקרב, רוב האנשים לא מתגעגעים להצלחות. הם מתגעגעים לאנשים. שווה להשקיע בקשרים, גם כשזה לא נוח.

5. תבחר להיות שמח – זו בחירה

שמחה היא לא מותרות. היא מצב תודעה. ואם לא נבחר בה – לא נחיה אותה.

6. הזמן שלנו מוגבל – אל תבזבז אותו על שטויות

הזמן לא חוזר. למה לא למלא אותו בדברים שיש בהם ערך?

7. תסלח לעצמך. תשחרר חרטות

הסליחה לעצמנו היא שער לחופש. והיא אפשרית – תמיד.

8. תגלה שמחה בדברים הפשוטים

כוס תה חם, מבט של אהוב, הליכה בטבע – הפשטות היא המתנה הכי גדולה שיש.

9. אל תחכה ל"אחר כך"

אם יש משהו שאתה רוצה לעשות – תתחיל היום. אין רגע מושלם יותר מ-עכשיו.

10. המוות הוא מורה

דווקא המפגש עם קץ החיים מאפשר לנו לחיות ביתר עומק, חמלה ונוכחות.


ברוני לא כותבת כדי להדאיג. היא כותבת כדי לעורר.

אני סיימתי את הספר שלה עם דמעה, אבל גם עם אור בלב. עם החלטות קטנות לשנות. עם רצון להקשיב, לאהוב, ולהיות נאמן יותר לעצמי.

אולי זה לא ספר על המוות. זה ספר על זכות הבחירה. על האפשרות להפסיק לחכות ולהתחיל לחיות.


אז שאלה לסיום: אם היית יודע שנשארו לך חמש שנים – מה היית עושה אחרת?

ואולי, רק אולי, אתה יכול להתחיל היום.

 

 

הרשמו לניוזלטר שלנו

קבלו עדכונים והתעדכנו לפני כולם

מאמרים נוספים

Do You Want To Boost Your Business?

drop us a line and keep in touch

תפריט נגישות

הצטרפו ותרמו מהידע שלכם