“ניסיתי להראות לאמא שלי, היא לא קולטת.” ברוב המקרים היא קולטת מצוין. פשוט לימדו אותה לא נכון.
- הבעיה כמעט אף פעם אינה הגיל. היא הדרך שבה מלמדים.
- הממשקים היום מניחים ידע קודם שאף אחד לא לימד. אלה מוסכמות, לא ידיעות מולדות.
- החוסם הגדול ביותר הוא הפחד לשבור משהו, ואחריו הבושה לשאול שוב.
- הכלל החשוב ביותר: הידיים שלהם על המכשיר, תמיד. אם אתם מחזיקים, הם צופים בהופעה.
- מטרה אחת בכל פעם, ודף אחד בכתב גדול עם השלבים לפי הסדר.
- לא צריך ללמוד הכל. שלושה או ארבעה שימושים משנים את איכות החיים, וכל השאר בונוס.
- כלל אחד מגן מפני רוב ההונאות: אף גוף אמיתי לא מבקש קוד שהגיע בהודעה.
מה יש כאן
הבעיה היא לא הגיל
אותו אדם שמתקשה למצוא את כפתור השיתוף באפליקציה הפעיל בעבר מכונות, ניהל ספרי חשבונות, למד לנהוג ולמד להשתמש בפקס, במזגן ובכספומט. היכולת ללמוד לא נעלמה.
מה שכן השתנה הוא שהממשקים היום מניחים ידע קודם שאף אחד לא לימד. בעבר כל מכשיר הגיע עם חוברת הוראות. היום מניחים שתנחשו.
אלה לא ידיעות מולדות, אלה מוסכמות שנלמדו בדרך.
המוסכמות שאף אחד לימד
- שלוש נקודות פירושן “עוד אפשרויות”
- שלושה קווים אופקיים פותחים תפריט
- לחיצה ארוכה שונה לגמרי מלחיצה קצרה
- אפשר לגלול בתוך מסך שנראה מלא וסגור
- ה-X סוגר והחץ אחורה מודד צעד אחד, וזה לא אותו דבר
- העברת אצבע מהצד עושה פעולה בלי ששום כפתור נראה על המסך
מי שמכיר את ששת אלה מסתדר בכל אפליקציה. מי שלא, נתקע בכל אחת מחדש. זה ההסבר לכך שללמוד “עוד אפליקציה” לא עוזר, וללמוד את השפה כן.
מה באמת חוסם
- הפחד לשבור. החשש שלחיצה לא נכונה תמחק משהו או תעלה כסף. הפחד הזה משתק יותר מכל קושי טכני.
- אותיות קטנות וכפתורים צפופים. קושי שנפתר בשתי דקות של הגדרות, ובכל זאת כמעט אף אחד מטפל בו.
- הקצב. מי שמלמד עושה את הפעולה בשנייה, בלי לומר מה הוא עשה. ההסבר “פשוט לוחצים פה” מלמד כלום.
- הבושה לשאול שוב. אחרי שנאנחו לך פעמיים, אתה מפסיק לשאול. וברגע שהפסקת לשאול, הפסקת ללמוד.
- הטלפון עצמו. מכשיר ישן ואיטי שנתקע כל שנייה מלמד את המשתמש שהוא האשם.
ארבעה כללים למי שמלמד
מטרה אחת בכל פעם
לא “בוא אני אראה לך את הטלפון”. אלא “היום נלמד רק איך לענות לשיחת וידאו”. מטרה אחת, עד שהיא נכנסת. שיעור של עשר דקות שהצליח שווה יותר משעה של הכל בבת אחת.
הידיים שלהם על המכשיר
הכלל הכי חשוב וגם הכי מופר. אם אתה מחזיק את הטלפון ומראה, הם צופים בהופעה. שום דבר לא נשאר. צפייה ועשייה הן שתי פעולות שונות לגמרי במוח.
לכתוב על נייר
דף אחד, בכתב גדול, עם השלבים לפי הסדר. אנשים חוזרים לדף הזה חודשים אחר כך. זה נשמע מיושן וזה עובד מצוין, בין השאר כי הוא מחליף את הצורך לשאול שוב.
לחזור בלי אנחה
הפעם השלישית שבה שואלים אותך את אותה שאלה היא לא כישלון שלהם. היא פשוט הפעם השלישית. הטון שלכם בפעם הזאת קובע אם תהיה פעם רביעית.
התאמות שכדאי לעשות במכשיר
רבע שעה של הגדרות חוסכת חודשים של תסכול:
- להגדיל את גודל הטקסט ואת גודל האייקונים בהגדרות המסך
- להעלות את הבהירות ולבטל כיבוי מסך מהיר מדי
- להשאיר על מסך הבית רק את מה שבאמת בשימוש, ולהעביר את השאר לתיקייה
- להגדיר אנשי קשר מועדפים כך שהחייגן פותח אותם ראשונים
- להפעיל השתקה של שיחות ממספרים לא מוכרים, אם מטרידים בשיווק טלפוני
- לוודא שהגיבוי לתמונות פועל, כדי שאובדן טלפון לא יהפוך לאובדן זיכרונות
- לשמור את קוד הנעילה במקום מוסכם בבית, לא רק בזיכרון
איפה זה באמת משתלם
לא צריך ללמוד הכול. יש שלושה או ארבעה שימושים שמשנים את איכות החיים, וכל השאר הוא בונוס:
- שיחות וידאו. לראות נכד שגר רחוק זה לא אותו דבר כמו לשמוע אותו.
- תורים ומרשמים. האפליקציות של קופות החולים חוסכות המתנה טלפונית ארוכה, וזה לבדו מצדיק את המאמץ.
- ניווט והסעות. מגדיל את טווח העצמאות של מי שכבר לא נוהג.
- ספרים מוקלטים ומוזיקה. מצוין למי שהראייה נחלשה.
- תשלומים וסידורים מול הבנק. שווה ללמוד אותם בליווי, לא לבד.
ומילה על הונאות
ככל שנפתחים לעולם הדיגיטלי, כדאי לסגור מראש כמה דלתות. אלה הסימנים ששווה לכתוב על אותו דף נייר:
- מבקשים קוד שהגיע בהודעה. אף גוף אמיתי לא מבקש את זה, אף פעם.
- מבקשים להתקין תוכנה כדי “לתקן את המחשב” או לקבל גישה מרחוק.
- מבקשים להעביר כסף בדחיפות, או מבטיחים רווח מהיר.
- מוצרים לחץ של זמן: “אם לא תעשה את זה עכשיו, החשבון ייסגר.”
מי שמבקש – מנתקים ומתקשרים לבן משפחה. אין שום בושה בזה, וזה גם לא עניין של גיל. הונאות כאלה מצליחות בכל הגילאים.
שורה תחתונה
טכנולוגיה מצליחה אצל הדור הוותיק כשמלמדים מטרה אחת בכל פעם, כשהידיים הנכונות על המכשיר, וכשמותר לשאול שוב. היא נכשלת כשהיא מוגשת כמופע מהיר של מישהו אחר.
שאלות שחוזרות
מהמכשיר שכבר יש להם, אלא אם הוא איטי מאוד או המסך קטן מדי. מכשיר חדש באמצע תהליך למידה מאפס את מה שנלמד. אם כן מחליפים, עדיף מסך גדול ובהיר על פני מצלמה מרשימה.
שלוש סיבות נפוצות: לימדתם יותר מדבר אחד באותו מפגש; הידיים שלכם היו על המכשיר; או שאין דף שאפשר לחזור אליו. תקנו את שלושת אלה והשינוי מורגש מיד.
להראות לו שבכל מסך יש דרך חזרה, ולתרגל אותה עשר פעמים ברצף. ברגע שאדם יודע לצאת מכל מצב, הפחד להיכנס יורד מעצמו. גם שווה לומר בפירוש: אי אפשר לשבור את זה בלחיצה.
כן, אבל לא בשיעור הראשון. ענייני כסף דורשים ביטחון שנבנה קודם. כשמגיעים לשם, כדאי לעשות את הפעם הראשונה ביחד, עם סכום קטן, ולהשאיר את פרטי ההתחברות רשומים במקום בטוח בבית.
זו בחירה לגיטימית והיא ראויה לכבוד. אפשר להסתפק במינימום שעובד בשבילו: לענות לשיחה, להתקשר לשניים-שלושה אנשים, ולראות תמונות. לא כל אחד צריך להפוך למשתמש מלא.
כן. בהרבה רשויות מקומיות ומרכזי וותיקים מתקיימים חוגי הנגשה דיגיטלית, ובאלדרס זה אחד מתחומי השירות: ליווי סבלני ואישי בקצב של האדם עצמו, ולא שיעור קבוצתי שרץ קדימה.
צריכים מישהו סבלני שילווה?
השאירו שם וטלפון ואדם מאלדרס יחזור אליכם בשיחה אישית תוך יום עסקים אחד. לא הודעה אוטומטית ולא שיחת מכירה. אם נוח לכם יותר לדבר עכשיו, פשוט תתקשרו.
